עצמאי או חברה

בסוף כל שנת מס אנו מתחבטים בשאלה האם כדאי לשנות את הסטטוס העסקי שלנו מעצמאי ולהקים חברה?

בשאלה זו דנים יועצי המס ורואי החשבון מידי שנה. הנימוקים להתאגד כחברה הם בעיקר שיקולים של תשלומים לביטוח לאומי שהפכו לנטל כבד מאוד, ההצעה היא להקים חברה ולחלק דיבידנד, שהרי דיבידנד פטור מתשלום ביטוח לאומי.
אולם יש לתת תשומת לב לעובדה כי הדיבידנד שמשולם לבעלי השליטה הינו לאחר תשלום מס חברות בגובה של  23% ( נכון לחודש מרץ 2020) . ומהיתרה לחלוקה כדיבידנד יש לשלם מס בגובה 30%-25%
(יחיד שאינו בעל מניות מהותי ישלם מס בשעור, 25% ואילו בעל מניות מהותי ישלם מס בשעור 30% )

נערוך חישוב פשוט על מנת להבין את משמעות הדבר דהיינו על רווח בחברה של 100 ₪ ישולם תחילה 23% מס חברות, מהיתרה ישולם עוד25%- 30% מס על דיבידנד. יוצא מכך שמתוך רווח של 100 ₪ בידי החברה ישלום מס בסך 42.25 ₪ והיתרה בסך 57.75 ₪ תישאר בידי בעל השליטה.

דוגמא להמחשה:

• רווח השנה 100.00 ₪
• מס חברות בשעור 23% 23.00 ₪
• יתרה דיבידנד לחלוקה 77.00 ₪
• מס על דיבידנד 25% 19.25 ₪
• יתרה בידי בעל השליטה 57.75 ₪
• המס ששולם 42.25 ₪

אולם בבואנו לקבל החלטה בנושא עלינו לבחון שיקולים נוספים מעבר לתשלום עבור הביטוח הלאומי כגון:

א. הנהלת חשבונות וביקורת – חברה מחויבת בניהול הנהלת חשבונות כפולה ובביקורת לעריכת הדוחות השנתיים עלות שנתית בשל כך הינה כ- 20-30 אלפי ₪ בשנה , בעוד שכעצמאי מחויב בהנהלת חשבונות בשיטת תקבולים ותשלומים- חד צידי  ודוח שנתי רגיל . הפרש העלויות הינו משמעותי ביותר.

ב. הוצאות ייסוד חברה ואגרה שנתית – עלויות הייסוד מסתכם בכמה עשרות אלפי ₪. אגרה שנתית לרשם החברות בסך 1,511 ₪ בשנה.

ג. מקדמה בשל הוצאות עודפות – חברה מחויבת לשלם מקדמות בשל הוצאות עודפות בנוסף למקדמות הרגילות, מקדמות אלו אינן מתקזזות מהמס אם החברה נמצאת בהפסדים.

ד. משיכות של בעל שליטה – אם בעל השליטה משך כספים שהם מעבר למשכורת יחויב בריבית שנתית רעיונית בשעור של 3.49% בתוספת מע"מ (נכון לשנת 2020), רשאי פקיד השומה לראות במשיכות אלו משכורת, ולחייב את החברה לגלם את המשיכות, כלומר לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי על משיכות אלו.

ה. רכב וטלפון בידי בעל השליטה– החברה צריכה לזקוף שווי רכב וטלפון סלולארי בגין השימוש של בעל השליטה בהם כשכיר ואילו ביחיד נערך תאום הוצאות רכב בסוף השנה.

ו. תשלומים לקרן השתלמות – הפרשות לקרן השתלמות של בעל השליטה הינם עד  7% מהשכר עד גובה 188,544 ₪ (נכון ל-2020) שמתוכם 2.5% ע"ח העובד בעל שליטה ואילו 4.5% על חשבון החברה כלומר ס"כ ההפרשות הינם בסך 13198 ₪ ואילו אצל יחדי רשאי להפריש עד 7% מהכנסה עד 265,000 ₪ שמתוכם 2.5% אינם מותרים ו- 4.5% מותרים ס"כ ההפרשות של יחיד לקרן השתלמות הינם עד 18,550 בשנה.

ז. תשלומים לקופת גמל – תשלום לקופת גמל לבעל שליטה כמו לשכיר רגיל עד 7.5% מהשכר עד לתקרה של 8,800 ₪ בחודש (לצורך הטבות מס )אך לא יותר מ- 45,897 ₪ לשנה , בנוסף לכך הפרשה לפיצויים בשעור 8.33% עד לתקרת הכנסה בסך 12,240 ₪ בחודש. עצמאי לעומת זאת רשאי להפריש לעצמו לתגמולים 16% מהכנסתו עד לתקרה של 211,200 בשנה כלומר 33,792 ₪ בשנה

ט. הפסקת פעילות החברה מרצון – כאשר יוחלט ביום מן הימים להפסיק ולפעול במסגרת החברה, יש צורך לערוך הליך של פירוק מרצון של החברה ,אי תשלום אגרה שנתית יגרור הטלת עיצומים כספיים שיחול על המנהלים.

לסיכום דבר:

בבדיקות וחישובים שערכתי לצורך מציאת נקודת האיזון בדבר כדאיות המעבר ממעמד עצמאי למעמד בעל שליטה בחברה מצאתי כי ברווח של מעל 800,000 ₪ בשנה יהיה כדאי להקים חברה ואילו ברווח קטן מזה
ימצא שעצמאי ייהנה מנטו גדול יותר.
נכון גם להדגיש כאן את ההבדל בין עצמאי שאחראי אישית לחובות העסק שלו , לבין בעל שליטה בחברה שאחראי לחובות החברה בגובה שווי המניות שלו בחברה ובנוסף לכך את האחריות האישית שלו כמנהל ובעל שליטה כפי שזה מתחייב מכוח החוק בעינין.

כתב וערך את המאמר:
שמעון מקייס, יועץ מס ויועץ פנסיוני ופיננסי.